פחות טלפון, יותר רכיבה: Enduro Hub מגיעה לשעון החכם

ברכיבת אנדורו אין באמת זמן "ריק".

גם כשהשביל נראה פשוט, הראש ממשיך לעבוד: לבחור קו, לקרוא את הקרקע, לשמור מרחק, לבדוק איפה הרוכב שלפניך ולהבין מה מחכה אחרי הסיבוב. בעלייה טכנית, בירידה תלולה או בתוך סינגל צפוף, היסוס קטן עלול להפוך לעצירה, לנפילה או לטעות שעולה באנרגיה - ולעיתים גם בנזק לאופנוע או לרוכב.

אנדורו דורש ריכוז מלא. לכן הבעיה אינה שחסר לנו מידע בשטח. להפך: יש לנו מפות, ניווט, מסלולי GPX, מיקום חברי הקבוצה, הודעות, נקודות עניין ודרכי תקשורת. הבעיה היא שכדי להגיע לכל המידע הזה צריך בדרך כלל להוציא את הטלפון.

הטלפון הוא כלי מצוין - עד שצריך להשתמש בו בשטח

הטלפון נמצא בכיס, בתיק או בתוך תא מוגן. כדי לבדוק אותו צריך לעצור, להוריד כפפה, לפתוח את המסך, למצוא את האפליקציה ולהבין איפה אתה נמצא.

לפעמים זאת רק אי־נוחות. לפעמים היא גורמת לרוכבים להמשיך עוד כמה דקות בלי לדעת אם הקבוצה פנתה, אם מישהו נשאר מאחור או אם המסלול נמצא בכלל בכיוון הנכון. וכשמישהו נתקע, נפצע או הולך לאיבוד, אותן דקות מקבלות משמעות אחרת.

המטרה שלנו אינה להוסיף עוד מסך לרכיבה. המטרה היא להעביר את המידע החשוב ביותר למקום שאפשר להגיע אליו במהירות - מפרק כף היד.

Enduro Hub על Apple Watch ועל שעוני Wear OS

Enduro Hub מגיעה לשעון החכם. האפליקציה בשעון מתחברת לחוויית הרכיבה שבטלפון ומאפשרת לקבל מידע, לנווט ולתקשר עם הקבוצה בלי להוציא את הטלפון מהכיס או מהתיק.

בצד אנדרואיד מדובר באפליקציית Wear OS - כלומר היא עובדת על Galaxy Watch של סמסונג, על Pixel Watch ועל כל שעון עגול אחר שמריץ Wear OS, ולא רק על דגם אחד. בצד אפל מדובר באפליקציה ל־Apple Watch.

לא מדובר בגרסה מוקטנת של כל האפליקציה. השעון מיועד לרגעים שבהם צריך תשובה קצרה וברורה: איפה הקבוצה, לאן ממשיכים, מי זקוק לעזרה ואיך חוזרים למסלול. חמישה מסכים, מחליקים ביניהם מלמעלה למטה.

לראות את הקבוצה בלי לפתוח את הטלפון

מפת הרוכבים מראה איפה נמצאים חברי הקבוצה, על גבי מפה אמיתית - אותן מפות שהאפליקציה בטלפון מציירת. כל רוכב מסומן בשמו, המוביל בצבע משלו, ואתה במרכז.

אם מוביל הרכיבה העלה מראש מסלול GPX, המסלול מופיע על מפת השעון בקו כחול. במקביל מופיעה גם הדרך שבה המוביל רכב בפועל, בקו כתום מקווקו - וזה בדיוק ההבדל שמעניין בצומת: מה תוכנן, ומה קרה.

כך, אם פספסת פנייה או איבדת את הקבוצה, אפשר להבין במהירות איפה אתה נמצא ביחס למסלול, איפה עבר המוביל בפועל, וכמה רחוק אתה מהקו.

כל מי שרכב בקבוצה מכיר את הרגע שבו מגיעים לצומת ואין סימן לרוכב שלפנים. לפעמים הבחירה הנכונה ברורה. לפעמים בוחרים צד, רוכבים כמה דקות ורק אז מבינים שהקבוצה פנתה לכיוון השני. המפה שעל השעון נועדה לקצר בדיוק את הרגע הזה.

חץ שאומר לאן לפנות

מעל המפה יושב חץ קטן שמראה לאן להטות את הכידון כדי לחזור למסלול, ולידו המרחק ממנו. הוא לא מצפן: מצפן מצביע על נקודה, וכאן השאלה היא על קו.

הוא גם קורא את הכיוון מתוך התנועה שלך בפועל - לא מהמצפן של השעון. שעון על היד מצביע לאן שהיד מצביעה; המקום שאליו נסעת הוא הכיוון היחיד שאי אפשר להחזיק לא נכון. כשעוצרים, החץ נעלם - כי "פנה ימינה" לא אומר כלום למי שלא נוסע לשום מקום.

מד סוללה לאופנועים חשמליים

לצד השם של כל רוכב חשמלי מופיע אחוז הסוללה שלו, בירוק, בכתום או באדום. זו שאלה שבקבוצה מעורבת נשאלת כל הזמן - מי מתקרב לסוף, וכמה זמן נשאר לו - וכאן היא נענית במבט אחד, בלי לשאול אף אחד.

ניווט לרכב ולנקודות עניין

מתוך השעון אפשר לנווט אל נקודות העניין שסביבך ואל הרכב שהשארת בתחילת הרכיבה.

סימון הרכב נעשה מהשעון עצמו, בעמידה לידו - וזאת לא קפריזה: השעון הוא הדבר שעומד ליד הרכב, בזמן שהטלפון עשוי כבר להיות בתיק שהרגע הנחת. מכאן והלאה יש כיוון ומרחק חזרה אליו, בתצוגה פשוטה של מחט ומספר.

הודעות ושיחות מהיד

צ'אט הרכיבה נמצא על השעון: מה נכתב, מי כתב, וכמה הודעות לא נקראו. לענות אפשר בשלוש דרכים - תשובה מוכנה בהקשה אחת, הכתבה קולית, או המקלדת של השעון.

התשובות המוכנות הן אלה שבאמת נכתבות בשטח: מגיע עוד רגע, עוצר לרגע, יש לי תקר, נשארתי מאחור, ממשיכים, אני בסדר. הן לא דורשות שיחה - הן רק צריכות להגיע מהר לאנשים הנכונים, ובלי להוריד כפפה.

יש גם כפתור שמשתף את המיקום שלך בצ'אט הרכיבה בהקשה אחת. זה הדבר הנכון לעשות כשעצרת ואתה רוצה שהקבוצה תדע איפה.

רשימת המשתתפים - וחיוג אמיתי

המסך האחרון הוא כל מי שרשום לרכיבה, המוביל ראשון, עם האופנוע של כל אחד ואחוז הסוללה שלו. לצד כל שם - חיוג.

זה נשמע פשוט, אבל זה עונה על השאלה שהמפה לא יכולה: המפה יודעת רק מי משתף מיקום, והרוכב שאתה רוצה להתקשר אליו הוא בדרך כלל דווקא זה שלא מופיע עליה. מי שבחר לא לשתף את מספר הטלפון שלו פשוט לא מציע חיוג, ואף אחד לא רואה מספר שלא נמסר.

וכמובן - SOS

במצב חירום, כל שלב מיותר הוא שלב אחד יותר מדי. כפתור ה־SOS זמין גם מהשעון, ושולח התרעה יחד עם המיקום שלך. הוא נשלח בלחיצה ארוכה ולא בהקשה - כפפה שמתחככת במסך לא אמורה להזעיק קבוצה שלמה.

באותו מסך יושב גם מתג שיתוף המיקום, שקודם היה רק בטלפון. רוכב ששכח להדליק אותו הוא רוכב שהקבוצה לא רואה, וכדאי שהתיקון לזה יהיה על היד ולא בכיס.

השעון אינו מחליף שיקול דעת, ציוד בטיחות או רכיבה בקבוצה. הוא כן הופך את הגישה לעזרה למהירה ופשוטה יותר.

לא עוד מסך - פחות התעסקות במסכים

חשוב לומר את זה בצורה ברורה: שעון חכם אינו סיבה לקרוא הודעות או לתפעל מפה באמצע מעבר טכני. כאשר צריך לבצע פעולה, עוצרים במקום בטוח.

היתרון הוא שאחרי העצירה אין צורך לחפש את הטלפון, להוריד ציוד ולהתחיל לנווט בין מסכים. המידע החיוני כבר נמצא על היד, והדרך לקבל החלטה ולחזור לרכיבה קצרה יותר.

זה עיקרון שמוביל את הפיתוח שלנו: הטכנולוגיה צריכה לשרת את הרכיבה, לא להתחרות בה על תשומת הלב. גם המפה בשעון בנויה כך - היא ממסגרת את הקבוצה בעצמה ואי אפשר לגרור או לזום בה, כי מפה שזזה מתחת לאצבע עם כפפה היא מפה שמסתיימת במקום אחר.

הראש בשביל, הקבוצה על היד

רכיבת אנדורו תמיד תדרוש ריכוז, תכנון וקבלת החלטות. שום אפליקציה ושום שעון לא ירכבו במקומנו.

אבל הטכנולוגיה יכולה לצמצם אי־ודאות. היא יכולה לעזור לנו להבין איפה הקבוצה, לחזור למסלול אחרי טעות, למצוא את הדרך לרכב ולהזעיק עזרה כשבאמת צריך אותה.

פחות זמן עם הטלפון. פחות ניחושים. יותר ריכוז במה שנמצא מול הגלגל הקדמי.

Enduro Hub - רוכבים יחד, נשארים מחוברים וחוזרים בשלום.